זה פשוט לא יאומן עד כמה קשה לאנשים להאמין לעורך דין כשהוא אומר להם שהם לא זקוקים לעורך דין ...
יום אחד נכנס אלי לקוח חדש, מר לוי, וסיפר שהוא רוצה לכתוב צוואה.
מר לוי הוא אלמן ולו שלושה ילדים, בני גילי בערך ... שאלתי אותו למי הוא מתכוון להוריש את רכושו והוא ענה, בטון נעלב ... מה זאת אומרת למי? לילדים שלי!!
התעלמתי מהטון הנעלב ושאלתי האם הוא מתכוון להוריש להם את הרכוש בחלקים שווים?
והוא נעלב עוד יותר וענה "בוודאי?!"
לא וויתרתי ושאלתי האם יש בכוונתו להוריש לכל אחד מהילדים פריט רכוש אחר, נניח לאחד את הדירה, לשני את העסק ולשלישי את הכסף? והוא השיב "מה פתאום?"
כשאמרתי למר לוי שכלל איני בטוח שהוא זקוק לצוואה, נמאס למר לוי והוא הלך לחפש עורך דין טוב יותר, שיסכים לקחת ממנו את כספו, גם אם אין בכך צורך ...
אז מה עושים? מתי צריך צוואה? איך עושים צוואה? האם באמת צריך לשלם לעורך דין עבור צוואה? ההסבר באמת לא מורכב וכדאי להאזין ...
ובכן, רכושו של אדם שהלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה יחולק לפי הוראות חוק הירושה.
במקרים ה"סטנדרטיים", בני זוג וילדים, ללא "סיבוכים" של ילדים מנישואים קודמים (או מחוץ לנישואין ...), ללא הסכמי ממון מורכבים, ללא העדפת יורשים ... קובע החוק שהרכוש יחולק כך שמחצית מרכושו של הנפטר תועבר לבן הזוג והיתרה תחולק בין ילדיו (כאשר – אלא אם נקבע אחרת - רכוש הנפטר כולל את מחצית רכוש בני הזוג).
לדוגמא: בפטירת אחד ההורים במשפחה הכוללת אבא, אמא ושלושה ילדים, שרכושה העיקרי הוא דירה, תחולק מחצית הדירה (כי, כמו שאמרנו, המחצית האחרת שייכת ממילא לבן הזוג), מחצית לבן הזוג הנותר בחיים ומחצית תחולק בין שלושת הילדים, כך שבסופו של דבר, על שמו של בן הזוג שנותר בחיים תרשם 3/4 דירה ועל שמו של כל אחד מהילדים 1/12 מהדירה. זהו.
אם כוונת הלקוח היא לחלק את רכושו לפי הקבוע בחוק ... אין לו צורך בצוואה.
לדעתי, עורכי דין שמסכימים לערוך צוואות שתוכנן הוא חזרה על הקבוע בחוק הם ספק עבריינים, במיוחד, בתחום האתי.
עד כאן, הדברים הם "שחור ולבן", מכאן – פחות.
רבים אינם מודעים לכך שגם אם רצונם הוא לחלק את רכושם שלא כקבוע בחוק, הם לא חייבים לשלם אלפי שקלים עבור צוואה הנערכת על ידי עורך דין ונחתמת בפניו. יש דרך אחרת, ולא סתם דרך אחרת, כי אם הדרך המופיעה ראשונה בין האפשרויות השונות שמונה המחוקק בחוק הירושה.
כתיבת צוואה בכתב יד על ידי המצווה ("המוריש") עצמו היא הדרך הראשונה מבין דרכי כתיבת צוואות והכללים פשוטים ומעטים: צוואה בכתב יד תהא "חוקית" ומחייבת, אם נכתבה כולה (כולל ובמיוחד, תאריך עריכתה) בכתב ידו של המצווה וגם נחתמה על ידו.
כאן חייבת לבוא אזהרה: כתיבת צוואה בכתב יד על ידי המצווה בכוחות עצמו תתאים למצבים פשוטים במיוחד, כמו "את כל חלקי בדירת המגורים שלי אני מוריש לאשתי בלבד וכל שאר רכושי יחולק לפי חוק הירושה" ובכל מקרה אחר, מומלץ מאד להתייעץ עם מומחה.
לא בטוחים? כתבו טיוטא והזמינו שעת ייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום. שעת ייעוץ תעלה לכם הרבה פחות מעלות עריכת הצוואה על ידי עורך הדין וחתימתה בפניו.
ולסיום, עצה שאינה משפטית:
בין אם בצוואה ערוכה על ידי עורך דין, או בצוואה בכתב יד, הכלילו כמה מילים אישיות ליקיריכם, ספרו להם עד כמה אתם אוהבים אותם, הסבירו מדוע החלטתם לצוות ליוסי את "התומרקין" ולנעה, את התכשיט של סבתא – זו ההזדמנות האחרונה שלכם "לגמור יפה", בלי משקעים ועם חיוך.
דוגמא קלאסית לצורך בהסברים אישיים – שכבר התנסיתי בה כמה פעמים – היא כשאחד היורשים קיבל עוד בחייו מתנה משמעותית, כמו בעזרה בקניית דירה, או הלוואה עומדת לפתיחת עסק ... לאחר חלוף שנים, מי שקיבל את העזרה כבר שכח ממנה אבל המוריש מנסה לעשות צדק עם היורשים ומקזז את העזרה מחלקו של מי שנהנה ממנה ... לא לשכוח לציין זאת בצוואה: "בני האהוב דני, זוכר שעזרתי לך לקנות את הדירה בראשון לציון? אני לא יודע אם אתה יודע, אבל לאחים שלך לא עזרתי ולכן אני מחשיב את הכסף שהעברתי לך אז כחלק מחלקך בירושה ..."
אין לכם מושג עד כמה היורשים שלכם מצפים לכך.