לצערי, אחד התחומים בהם תוכלו למצוא ריבוי משפטים הוא בין שותפים, בכל סוג של הקמת עסק: במסגרת שותפות, בבעלות על מניות בחברה בע"מ, בשיתוף בבעלות על נכסים, או בהסדרים אחרים ... וכמעט תמיד כשמגיעים אלי לקוחות עם בעייה של סכסוך בין שותפים, מתברר שמקור הבעייה הוא ש ... אין להם הסכם שמסדיר את היחסים בינהם כמו שצריך.
לא פעם קיבלתי שיחת טלפון משותף (או בעל מניות, ממש לא משנה לעקרון) בעסק שהייתי יועץ משפטי בהקמתו שמטלפן לשאול אותי מהן זכויותיו במקרה כזה או אחר שארע בעסק: ... הוחלט על חלוקת דיבידנד קטן מדי, לדעתו, קיבלו החלטה מטופשת בניגוד לדעתו, שכרו עובד שהוא לא אוהב ... ובכלל, אני רוצה הביתה, נמאס לי מהשותפים האלה ... חילוקי דעות מכאן ועד בניין כלל בירושלים – היכן שיושב רשם החברות.
בשלב הזה, אני אומר לשותף המעוצבן, בוא נרגע, ונלך לראות מה אומר ההסכם שלכם בנקודה הזו? ואז, אנחנו קוראים יחד את ההסכם ובדרך כלל מוצאים את התשובה, או את הפתרון הראוי.
לשמחתי, מעולם לא קרה שהסכם שותפים שכתבתי - או הסכם מייסדים, כפי שהוא נקרא בז'רגון המקצועי בהקמת חברות - היגיע לביקורת של בית משפט. תמיד הדברים נסגרו בבית. לפי ההסכם.
למה אני מספר את זה?
כי הקמת עסק חדש היא הרפתקאה נפלאה, מרגשת, מסוכנת במובן החיובי של המילה, מעניינת ... אבל מחייבת התייחסות רצינית וקבלת ייעוץ ממי שכבר עושה את זה שנים רבות. עוד נחזור לעניין הניסיון אחר כך.
הסכם מייסדים, הוא במידה רבה כמו הסכם ממון בין בני זוג – אם לא חותמים עליו בזמן הנכון, בעת הקמת העסק, לפני התחלת העבודה, כבר לא חותמים עליו אף פעם ... ולמה?
כי בזמן ההקמה של העסק, כל המעורבים מלאי רצון טוב וכוונות טובות ושיתוף פעולה ואחוות עמים ... מוכנים ומסוגלים לשקול כל עניין לגופו ולהגיע לפתרונות ידידותיים והגיוניים.
דוגמא קלאסית לכך היא סעיף השיפוט? נניח שהתלקח סכסוך בין בעלי מניות בחברה. אם אחרי כל ניסיונות הפשרה והדיבור, עדיין הסכסוך שריר וקיים, לאן לוקחים אותו?
אם אין הסכם, חייבים להגיע לבית המשפט המחוזי, מה שאומר שנים של התדיינויות והוצאות של עשרות או מאות אלפי שקלים ... אין ברירה. אבל אם יש הסכם, אפשר לקבוע בו שהשותפים חייבים לנסות לנהל גישור, ההליך הידידותי והזול ביותר שקיים ליישוב סכסוכים, ורק אם הגישור לא מצליח הולכים לבורר ... אבל לא לבורר שבית המשפט ממנה וגובה סכומי עתק, אלא לבורר ששמו נקבע מראש ושכרו צנוע יחסית ...
חשוב לזכור שאחרי שיש רכוש (כמו דירה וילדים בנישואין) לכל צד יש אינטרס בכל סכסוך ויש מה לומר בכל עניין, בעוד אשר לפני הקמת העסק, כל צד מביע דעה נקייה מאינטרסים ולכן הגעה להסכמות היא קלה ופשוטה.
שתי דוגמאות קטנות מתחום חלוקת האחריות בין השותפים.
אם יש שותף שלא אמור לעבוד והוא משקיע בלבד, או תורם לעסק בעזרת קשרים שיש לו, או בתרומת ידע (כמו זכות שימוש בפטנט) צריך לציין זאת מפורשות בהסכם השותפים, או בהסכם היזמים בעת הקמת העסק, כדי שהשותפים לא יבואו אליו אחר כך בתלונות שלא מגיע לו לקבל מה שהוא מקבל במשכורת, או בדיבידנד ...
גם בין השותפים שעובדים בפועל, צריך לקבוע חלוקת סמכויות הכי מדוייקת שאפשר ואולי אפילו להחליט, לפני הקמת העסק, למסור לאיש המקצוע המובהק שבין השותפים זכות וטו על כל החלטה מקצועית ... כדי שגם אחרי שנה או שנתיים או עשרים שנים, העסק ימשיך לדבר בקול אחד מבחינה מקצועית ולא יקלע למבוי סתום מבחינה ניהולית.
וכאן אני חוזר לעניין היועץ המנוסה, שהיה שותף להקמת עסק, אחד או יותר ... כי את הדברים עליהם דיברתי עכשיו לא לומדים בבית הספר למשפטים והם לא כתובים בשום חוק ... ואם לא תשכרו לכם עורך דין מנוסה בהקמת עסקים וגם לכם עצמכם אין ניסיון ... אתם עלולים למצוא את עצמכם בבית המשפט. לא חבל?
בית קנדה, נירים 3, תל-אביב 67060. טלפון: 03-6880303, פקס: 03-6880010, ליצירת קשר לחצו כאן.
